Cooper on A Sin for the Sake of Heaven: Vigilante Heroes in Law and Culture. An Old-New Paradigm

Levi Cooper, Bar-Ilan University Faculty of Law, has published A Sin for the Sake of Heaven: Vigilante Heroes in Law and Culture. An Old-New Paradigm עבירה לשמה: גיבורים נוקמים במשפט ובתרבות in Probing Human Dignity: Exploring Thresholds from an Interdisciplinary Perspective (Stephanie N. Ariel, Levi Cooper, and Vanessa Hellman, eds., Springer, 2024).

This article explores the halakhic concept of aveira lishmah (“a sin for its own sake”) as a theoretical lens for analysing cases where violations of human dignity are debated as morally justified in extreme circumstances, such as the “ticking time-bomb” scenario. The study examines two landmark German cases: the interrogation under duress of a child kidnapper to locate the victim and the Federal Constitutional Court’s decision to invalidate a provision in the Aviation Security Act that would have permitted the downing of hijacked passenger aircraft turned into weapons of terror, akin to the 9/11 attacks. While German law strictly prohibits such infringements on human dignity, these rulings provoked public and institutional dissonance: they were legally necessary yet emotionally unsatisfying. The article draws compelling parallels between these legal dilemmas and vigilante heroes in popular culture—Dirty Harry, Batman, Captain America, and Jack Bauer from 24—who embody a fundamental moral paradox: society officially condemns human dignity violations but emotionally invests in figures who employ such measures for ostensibly just ends. The concept of aveira lishmah offers a distinctive analytical perspective. Unlike traditional criminal law defences and justifications, it acknowledges that certain acts may be morally necessary while still requiring punishment. This paradox—where an action is simultaneously righteous and criminal—captures the tension in both real and fictional cases. The article concludes by critically assessing whether a version of aveira lishmah could be integrated into contemporary legal frameworks. The article ultimately argues that legal systems, committed to clarity and predictability, cannot sustain a category that simultaneously mandates action and imposes liability. Nonetheless, the concept provides a valuable lens for understanding deep-seated instinctive responses to extreme moral dilemmas. המאמר בוחן את הרלוונטיות של המושג ההלכתי "עבירה לשמה" כמסגרת תיאורטית להתמודדות עם פגיעות הכרחיות בכבוד האדם, כדוגמת תרחיש "הפצצה המתקתקת". המחקר נפתח בניתוח שני מקרים מהמשפט הגרמני: הראשון עוסק בחקירה תחת איומים ועינויים של חוטף ילד, במטרה לחשוף את מיקומו של הקורבן; השני דן בהחלטת בית המשפט החוקתי הפדרלי לבטל סעיף בחוק הביטחון האווירי שהתיר הפלת מטוס נוסעים חטוף שהפך לכלי טרור, בדומה לאירועי 11 בספטמבר. אף שהחוק הגרמני אוסר פגיעה בכבוד האדם בנסיבות אלו, ההחלטות עוררו ביקורת ציבורית. קופר משווה מקרים אלה לייצוגים תרבותיים פופולריים כגון דירטי הארי, באטמן, קפטן אמריקה וג'ק באואר בסדרה 24. דמויות אלו ממחישות את הדילמה המוסרית: בעוד הציבור דוחה פגיעה בכבוד האדם באופן עקרוני, הוא מזדהה עם גיבורים הנוקטים באמצעים אלו להשגת מטרות ראויות. המושג "עבירה לשמה" מציע זווית ראייה ייחודית לסוגיה. לפי פרשנויות מסוימות, מושג זה מכיר בנחיצות של מעשה אסור בנסיבות מסוימות, אך עדיין מחייב ענישה של מבצע העבירה. בניגוד להגנות המוכרות במשפט הפלילי, גישה זו מותירה את האחריות הפלילית על כנה, גם כאשר המעשה נתפס כמוצדק מבחינה מוסרית. המאמר מסתיים בבחינה ביקורתית של האפשרות ליישם גרסה מודרנית של "עבירה לשמה" במערכות משפט עכשוויות. קופר מעלה ספקות בדבר התאמתו של המושג למסגרת המשפטית המודרנית, מחויבת לעקרונות של ודאות משפטית ויכולת חיזוי של תוצאות משפטיות.

Download the chapter from SSRN at the link.